ב-מ-וו מציגה.

Share on facebook
Share on email
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

כזה עוד לא היה לנו . ממש לצד גלריית המכוניות ההיברידיות של ההמותג, הוקמה תערוכה .בה יוצגו כ-20 יצירות אומנות מגוונות שמייצגות פרשנות עכשווית למושג "היברידיות". וזה מציג אותנו ברף גבוה . כשבארץ מתקיימת תערוכת אומנות-היברידית שהיא ראשונה מסוגה בישראל.

התערוכה תוצג באולם התצוגה המרכזי בתל אביב, ברחוב החרש 20 – ותהיה פתוחה לקהל החל מה-14 באוקטובר

בין האומנים שמציגים בתערוכה: יואב ברנר, ליה יעקובי, ניר יונסי, מיכל גבריאלוב, אורלי מונטג, יעל ברנר רובין, ליאורה קנטרוביץ, ליהיא שני, עופר זיק, ליאת אלבלינג, שירה בורנשטיין וולף ומאיה סמירה

יצירות האומנות יוצעו למכירה וחלק מן ההכנסות יועברו כתרומה לעמותת חג שמח (ע"ר 580574671), המסייעת למשפחות נזקקות בחגי ראש השנה ופסח.

על התערוכה והחיבור בין מותג במוו ואומנות .

"ההיברידיות היא מציאות ביניים המאופיינת בזמניות ובמעבריות. זהו התחום שבין העולמות המוגדרים. שטח ההפקר שבין גבולות ומתארים ברורים. בעקבות החיבור בין ישויות נפרדות, הנותרות בנבדלותן גם לאחר החיבור נוצרת מציאות הטרוגנית" (האנציקלופדיה של הרעיונות – ד"ר דוד גורביץ' וד"ר דן ערב[u1] )

לדברי שחר שמש, מנכ"ל דלק מוטורס: "החיבור בין המותג ב-מ-וו ואומנות – אינו זר. עיצוב מכוניות נחשב לאחת מפסגות העיצוב התעשייתי וב-מ-וו היא חברת הרכב היחידה בעולם המתהדרת באוסף מכוניות אומנות (BMW Art Cars), המוצגת במוזיאון של המותג בגרמניה שעוצבו ע"י האמנים הגדולים והנודעים ביותר בעולם, ביניהם: רוי ליכטנשטיין, אנדי וורהל, פרנק סטלה, ג'ף קונץ ועוד. אנו שמחים לשלב לצד דגמי הרכבים המחושמלים שלנו יצירות אומנות של אמנים ישראלים, כולן פרשנות למושג היברידיות."

מאיה סמירה

ילידת 1983, אמנית רב תחומית, עוסקת בעיקר במדיום הדיגיטלי.

שחור, הקרנת וידאו, 2020

כתם שחור מאיה סמירה.

כתם שחור מתפוגג אל תוך מים, מייצר צורות אורגניות מופשטות ורכות, בתנועת שינוי מתמדת. לעתים נראה כמו עננים או מסך עשן המתפוגגים לאט ומשתלטים על המסך. עבודת הוידאו מתעדת תהליכי ניסוי וחקר של צבעים נוזליים לעיני המצלמה. סמירה בוחנת את היחסים בין צבע לחומר, אל מול השליטה של היוצר בתהליך ובתוצאה. העבודה מאפשרת תחושות אמביוולנטיות, בין רגעים אפוקליפטיים וסוערים, לרגעים מדיטטיבים ומהפנטים.

עופר זיק 

יליד 1966, אמן, מעצב תעשייתי ומרצה 

עופר זיק.

Queen Henry, יציקת רזין, 40x70 ס״מ, 2011/

חיה את היום, שמן על בד, 300x200 ס״מ, 2016-2019

קווים אורגניים, סימטריה מעגלית וצבע אדום נותנים לפסל Queen Henry מראה של איבר גוף. הפסל נוצר בהשראת רגע הבריאה בו זכר ונקבה מאוחדים, רגע לפני ההיפרדות. הקושי בזיהוי הפסל כזכר או נקבה יחד עם הסימבולים האירוטים מעלים שאלות על מגדר ומיניות. חלקו העליון של הפסל מזכיר את המלכה ממשחק השח, המרמז על המתח ביחסי הכוח בין המינים.

קנטאור גדול מימדים עומד בשולי הקאנווס, יצור מיתולוגי מרשים אך ראשו שמוט ובטנו נפולה. על כתפו הקעקוע Carpe Diem ׳חיה את היום׳ בלטינית, סיסמא האמורה לעורר מוטיבציה "לטרוף את החיים", אך הדמות שרוי במלנכוליה. הקנטאור, כיצור בין כלאיים, היווה ניגוד מיתולוגי לערכים היוונים של שלמות ויופי חיצוני ויצג התרסה על סידרי העולם האנושי. זיק בחר לצייר את פניו על הקנטאור כך שלמעשה זהו פורטרט עצמי המכיל תחושות מורכבות בין עוצמה לחולשה. 

 ניר יונסי

יליד 1995, מוזיקאי, אמן סאונד וניו-מדיה

מראה, מיצב אינטראקטיבי, קוד, מצלמה, מחשב ומסך, 2021

״מראה״ הוא מיצב וידאו אינטראקטיבי הנותן לצופה הזדמנות לראות את עצמו מנקודת מבט ציורית. למיצב שני עקרונות – הראשון הוא שהזמן במראה פועל בצורה איטית יותר מאשר שנחווה במציאות על ידי הסובייקט. הצופה רואה במקביל את התמונה שלו בזמן אמת ואת התמונה שהייתה רגע לפני. כשהצופה זז, חלקיקי הדמות שלו (הפיקסלים) מתנתקים ורק כשהוא מפסיק לזוז הם מתחברים חזרה אל הדמות ש״במראה״. העיקרון השני הוא הצבע. הדמות במראה נצבעת בהתאם לכמות התאורה שבסביבה. האור בחלל מתפרש במראה כ״אש״, שלעיתים נכבת והופכת לתמונה בשחור לבן.

שולי בורנשטיין וולף

אמנית רב-תחומית עוסקת בציור ומיצב

סדרת הצעצועים, טכניקה מעורבת, 2021   

העבודה מורכבת מעמוד תצוגה עגול ובו מדפים עמוסי צעצועים, שאריות משחקי ילדים אשר בורנשטיין וולף ליקטה מהרצפה. העושר הצבעוני מזמין את הצופה לחוויה קלילה ואופטימית המזכיר תצוגת חנות צעצועים אך מבט מקרוב מגלה כי הסידור הדחוס של הדמויות יוצר אי נוחות. המתח הנבנה בתצוגה רומז על הבעייתיות של צרכנות יתר וצפיפות אוכלוסין ונושאים אקולוגיים.

ליאת אלבלינג

ילידת 1980, צלמת

לחולל שמי, הזרקת דיו, 60x48 ס״מ, 2019 מהדורה של 6+ 2AP

באמצעות צילום סטודיו מבויים אלבלינג חוקרת את הקשר בין פיסול ותיעודו. היא בנתה מודל מקרטון ביצוע בהשראת צילום של פסל של יחיאל שמי אותו צבעה בצבעי ברזל וחומצה. התוצאה היא מרחב מונוכרומטי בעל מימדים מסתוריים וכן, התאורה המוקפדת מוסיפה מימד מיסטי ועל-זמני לעבודה. מהי היברידיות בשבילך?

ליהי שני

ילידת 1990, אמנית רב תחומית

שקיעה עם שחפים, טכניקה מעורבת, 850x 235 ס״מ, 2020

פורמט העבודה הוא תבליט קיר המתאר שקיעה ושחפים עשוי מחומרי רדי מייד מתנפחים. הגודל המונומנטלי של העבודה מייצר חוויה גופנית אינטנסיבית השואבת את הצופה למקום שאינו מציאותי. המזרונים, השחפים והשמש עשויים חומרים נמוכים ויומיומיים, מפונצ'רים, חסרי תועלת המפיגים את הקסם של הרגע הנשגב בדימוי, כך שני מעבירה בקריצה הומוריסטית ובפלטת צבעים עזה רגש דואלי- של קסם ואכזבה, יופי ואשליה. 

יעל ברונר-רובין

ילידת 1982, אמנית רב תחומית 

מזרח ומזרח, LED דמוי ניאון, 115×90 ס״מ, 2020

יעל ברונר -רובין.

מהו אותו מקום קסום שקורא לנו בקול מסקרן, קרוב ורחוק באחת? הכתובת ׳מזרח׳ מזכירה פריטי יודאיקה המכוונת מתפללים לכיוון הר הבית אך, השימוש בשלט מואר המזוהה עם המרחב האורבני של הונג קונג וטוקיו מצביע על המזרח הרחוק. כמו כן, האמנית קושרת בין ייצוג היד כסמל לברכה בידיי הבודהה ובחמסה. באמצעות אורות ניאון LED, ברונר משלבת בין אלמנטים ממזרח אסיה, יחד עם מוטיבים יהודיים, בחיפוש אחר נקודות מפגש בין תרבויות. יחדיו הם מעלים שאלות על ההקשרים התרבותיים והזהותיים בין קדושה להארה, ניו אייג' ומסחור, מזרח ומזרח.

מיכל גבריאלוב

ילידת 1957, ציירת, צלמת ועובדת בטכניקות מעורבות.

HUMANATURE, אקריליק על בד, מבחר גדלים, 2021

סדרת ציורים אילו נעשו בתקופת סגר הקורונה, בזמן שכולם נכלאו/התכנסו בביתם ולבעלי החיים ניתן רגע חסד של חופש נקי מאנשים.  העבודות חוקרות את יחס האדם לטבע. גבריאלוב מבקשת לבחון את תודעתינו מול תודעת החיות המצויירות, את חוויתן מול חוויתינו האנשית ובכך, לעלות שאלות על טבע האדם. המבט החודר של הדמויות מבקש, שואל ומקשה מהו היחס האידיאלי בין האדם לחיה? מהו מקומנו בטבע?מה יש במבט של החיה ומה במבט אנושי? מה רואים אלו יותר מאלו? האם זה משנה תודעה? למי הזכות והיכולת הגדולה או שמא העניין מתעתע?

ליאורה קנטרביץ

ילידת 1957, ציירת ופסלת.

ילדה חיה, צבע אקריליק על בד, 100*150, 2019 /

מיני דמקה, פסל יציקת פולימר, 25*25*66, 2007

זוג נערות בהירות עומדות אחת ליד השנייה אך מביטות לכיוונים שונים כשראשן מכוסה מסכה חייתית מאיימת. משיכות מכחול אקספרסיביות וניגוד צבעים עז מטעינים את העבודה מבחינה אמוציונלית. נדמה שזה עתה התווכחו, האם המסכות מסמלות את טבען האמיתי, את החיה שיצאה מהן או שמה המסכות משמשות כהגנה בעת המריבה?

מיני דמקה הינו הכלאה בין אדם לעכבר, חיה הברידית חדשה. החיה הינה חלק מסדרת דמויות היברידיות משחקיות, צבעוניות ברוח הפופ-ארט. צביעת הפסלים נעשתה עם צבעי רכב המעניקים להם את ברק וקסם.

אורלי מונטג

ילידת 1975, פסלת

צמות, יציקות פורצלן, חימר פולימרי ושיער סינטטי,58*30*12. 2021

Black bird, יציקת פורצלן, חימר פולימרי, פלסטיק, 60*21*10. 2021  

Now what, יציקת פורצלן, אפוקסי וחימר פולימרי, 22*5.5*5. 2021  

מונטג בונה עולם המאוכלס דמויות מסוגננות בעלות אותו DNA העשויות בטכניקה מוקפדת המשלבת יציקות פורצלן מתבניות גבס עם פיסול ידני. תהליך היצירה של האמנית מתחילה מהבזקי זיכרונות עבר קרוב ורחוק מחיי היומיום כך האמנית מנציחה סצנות, דיאלוגים רגשיים ורגעים שחלפו מעולמה. הדמויות מתמזגות אחת עם השניה, ההברידי שהתמזג עם עצמו.


יורם חישין 

יליד 1971, אמן אוטודידקט העוסק בציור מופשט

בריאה, טכניקה מעורבת, 240*240 ס״מ, 2021

שכבות על גבי שכבות צבע נערמות על המצע הציורי על ליצירת ציור – תבליט. חישין פועל בתהליך יצירה אינטואיטיבי ובעוצמות רגשיות המקנים למעשה הציור מימד תיראפוטי. הוספת אור על גבי הציור מקנים ליצירה מימד רוחני ורומזים למעשה הבריאה התנ״כי וכן, שם היצירה מתייחס למעשה היצירה ויכולות לברוא דבר חדש בעולם ובו בעת לברוא את היוצר מחדש. 

ליה יעקבי

ילידת 1987, אמנית רב תחומית ומעצבת

Waterful, טכניקה מעורבת, 14*80*53 ס״מ, 2019

ההשראה ל״ווטרפול״ הוא המשחק משנת 1976 The Waterful Ring Toss by TOMY. זהו אחד המשחקים הבולטים ביותר בעולם המבוגרים היום (הילדים של אתמול). בשונה מרוב מיצגי האמנות הנאחזים במשפט ״לא לגעת״, מיצג ה״ווטרפול״, מזמין את הצופה להשתמש, ללחוץ, לראות, להרגיש ולחוות. הרצון לשחק נחבא אצל כל אחד מאתנו, והרצון של יעקבי להביא את זה לידי ביטוי באמנות נובע מהתשוקה להביא לעולם יצירות המגרות את הרגש והדמיון.

יואב ברנר

יליד 1986, אמן אוטודידקט העוסק בציור מופשט

ללא כותרת, מדיה מעורבת על בד, 170 ס״מ קוטר, 2021

ללא כותרת, מדיה מעורבת על בד, 130*180, 2018

עבודות צבעוניות מופשטות מזמינות את הצופה לחוויה בלתי אמצעית נטולת שפה. ברנר רואה את ציוריו כאוביקטים החושפים את המשותף בין העולם הפנימי לעולם החיצוני ובכך פורמים את "אשליית הנפרדות". בזמן ההתבוננות בעבודה הצופה יכול לראות את עצמו מתהווה ומשתנה.

אוצר התערוכה: יורם חישין

צילום-יח"צ.

התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב החל מה-14 באוקטובר ובמהלך כל החודש באולם התצוגה המרכזי בתל-אביב, ברחוב החרש 20.

שעות הפעילות: א'-ה': 18:00-08:30 / ו': 13:00-08:30


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים

סורגות מהלב.

היום ביקרו במכון לאונקולוגיה במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, בניהולה של ד"ר רעיה ליבוביץ נציגות מפרוייקט ייחודי של עיריית ראשון לציון –

קרא עוד »

סבתא צועדת.

לרגל יום ההליכה הבינלאומי יצאו היום 140 דיירי הדיור המוגן פאלאס שבתל אביב למסלול הליכה מגוון בפארק הירקון. מסלולי ההליכה נעשה בדרגות

קרא עוד »

שירותים לכל המשפחה.

לדעת מה מגיע לכם ולקבל את המגיע לכם –  MediWho כבר מוכנה לרפורמת הבריאות המכוונת לטובת אזרחי ישראל לפני ימים אחדים פורסמו קווי המתאר

קרא עוד »

בסימן צרפתי!

חידושים במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא. השבוע בוצעו במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, 2 ניתוחים קיסרים ל- 2 זוגות תאומים.וכל זאת בשיטה

קרא עוד »