בית הבובות
"ילדות שנייה"- טקס מרגש לפתיחת תערוכת בתי בובות של ניצולת שואה התקיים במרכז שניידר
במסגרת הטקס צוינו גם 600ימים לשביעי באוקטובר עם תפילה להשבת החטופים ודברים מרגשים שנשא הרב דורון פרץ, אביו של דניאל פרץ ז"ל, שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס.
בשבוע שעבר נערך במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית טקס חנוכה מרגש ומעורר השראה לתערוכה "ילדות שנייה", מיזם אמנותי יוצא דופן של ניצולת השואה מינה קופפרברג (89), שתרמה את מפעל חייה: עשרות בתי בובות מיניאטוריים שנבנו בעבודת יד ובאהבה לאורך 3 עשורים, למען ילדי בית החולים.
האירוע, שהתקיים 600 ימים בדיוק לטבח השביעי באוקטובר, נפתח ברגע עוצמתי של תפילה להשבת 58 החטופים שנשא הרב שלמה כץ, רב קהילת שירת דוד אפרת, והמשיך בדברים מרגשים מפי הרב דורון פרץ, אביו של דניאל פרץ ז"ל, שגופתו עדיין מוחזקת בידי חמאס. הרב פרץ הוא גם יו"ר סיעת "מזרחי עולמי" אליה משתייך ארגון "מזרחי קנדה" שתמך בפרויקט להצבת בתי הבובות בשניידר לצד עמותת "ילדים שלנו". דבריהם הדגישו את הכאב הלאומי והאישי, לצד תקווה, תיקון וחיזוק הרוח ואחדות– דווקא מתוך מקום של שבר.
עוד נשאו דברים בטקס: ד"ר דובי קופפרברג, בנם של מינה ומינל, ששיתף את סיפור המורשת המשפחתית והקשר המיוחד למרכז שניידר, ד"ר אפרת ברון-הרלב, מנהלת מרכז שניידר והילית גלעד, מנהלת עמותת "ילדים שלנו, שהודו למשפחת קופפרברג על התרומהוהעניקו להם מגן ובו הכיתוב: "בהוקרה למשפחת קופפרברג היקרה, משפחה מעוררת השראה שהנתינה עבורה היא דרך חיים. אנו מודים על הזכות שניתנה לנו להכיר את סיפור חייכם ועל היותנו שותפים להגשמת החלום למציאת הבית המושלם לבתי הבובות שלכם.התרומה האדיבה ורבת המשמעות של התערוכה מאפשרת לנו להעצים את ילדי שניידר ולהעניק להם ערך מוסף, שהוא מעבר לפן הרפואי. תודה על שיצרתם עולם שלם מתוך שברי ילדות שממשיך לגעת באינספור לבבות ועכשיו גם בלב של הדור הבא".
מינה (89) נולדה וגדלה ברומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. ילדותה נקטעה באכזריות, כשמראות של אובדן, פחד והישרדות תפסו את מקומם של משחקים, סיפורים וצעצועים. שנים אחר כך, דווקא מתוך השבר, היא מצאה נתיב להחזרת הזמן האבוד – דרך עולם המיניאטורות. היא בנתה עד היום עשרות בתים, כל אחד מהם מספר סיפור – חלקם משקפים זיכרונות שיכלו להיות, אחרים מבטאים את היכולת לחלום מחדש. מאז 1994, הפך התחביב לתשוקה של ממש, שזכתה לשותפות מלאה מצד בעלה מינל (94), שבנה, התקין, תכנן וליווה כל פרט. יחד, יצרו עשרות סצנות קסומות בהן שולבו אלמנטים משפחתיים, זיכרונות מומצאים ודמויות מחייהם.
לפני כ-5 שנים עלו מינה ומינל לישראל מקנדה, ולצד ציונות ואהבת הארץ, נולד חלום נוסף: למצוא בית קבע לאוסף שירגש וישמח ילדים. עכשיו, החלום התגשם.
האוסף, בניצוחו של עירן גזית, מנהל הפרויקט ומלי פינץ', מתכננת ומעצבת הפנים של התערוכה בשניידר, מוצג בלובי בבניין הזכוכית של מרכז שניידר, לטובת הילדים המטופלים והמבקרים, כתערוכה קבועה שמביאה איתה יופי, תקווה ודמיון – ממש מתוך ליבה של ילדה קטנה, שידעה צער – ובחרה ליצור ממנו אור.
מימין לשמאל- עירן גזית מנהל הפרויקט, מלי פינץ מתכננת ומעצבת הפנים של התערוכה, איריס לנגר יושבת ראש ומייסדת עמותת ילדים שלנו, הילית גלעד מנהלת עמותת ילדים שלנו, אפרת ברון- הרלב מנהלת מרכז שניידר, יושבים- מינה ומינל עם בנם ד"ר דוד קופפרברג .
קרדיט לתמונות: יונית שילר.
