בכל שנה מתרחשות בישראל למרבה הצער כ-70,000 תאונות עבודה. גם מספר הנפגעים גבוה מאוד ומגיע לעשרות אלפים מדי שנה. מי שאמור לסייע לעובדים שסובלים מפגיעה פיזית משמעותית עד כדי נכות ואובדן כושר העבודה הוא המוסד לביטוח לאומי. גוף זה אכן משלם דמי פגיעה וקצבת נכות בגין תאונות עבודה, אבל יש גם מקרים רבים שבהם ללא מעורבות עו"ד עם מומחיות בתחום ספציפי זה קשה עד בלתי אפשרי למצות את הזכויות. משרד עוה"ד אימבר גולן פרטוש כבר סייע למי שנפגעו בתאונות עבודה לקבל את סכומי הכסף המגיעים להם, כולל מחברות ביטוח ומעסיקים, ובכך הקלו עליהם להתמודד עם המציאות המורכבת שאחרי התאונה.
הליכים מול המוסד לביטוח לאומי בעזרת עורך דין תאונות עבודה
המוסד לביטוח לאומי מסייע לנפגעי תאונות עבודה בשתי דרכים אפשריות:
א. תשלום דמי פגיעה – פיצוי בעבור הימים שבהם האדם לא יכול לעבוד עקב תאונת העבודה. דמי הפגיעה ישולמו עבור 90 ימים לכל היותר. גובה דמי הפגיעה נקבע בהתאם לשכר שלפני הפגיעה.
ב. תשלום גמלת נכות – אם הפגיעה בעקבות תאונת העבודה מתמשכת, תיתכן קבלת מענק חד פעמי או אפילו קצבה חודשית קבועה.
השלב הראשון בתהליך הוא הגשת תביעה לדמי פגיעה. לטופס זה, שנקרא ב.ל. 211, יש לצרף תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (או לחילופין דוח מחדר מיון / סיכום מחלה מבי"ח), אישורים אחרים המעידים על הפגיעה וכתב ויתור על סודיות רפואית. עצמאים נדרשים לספק אישור מהגורם שעבורו ביצעו את העבודה שבמהלכה התרחשה התאונה. אם הפגיעה היא כתוצאה מתאונת דרכים, יש לצרף אישור משטרה.
לאחר קבלת דמי הפגיעה, ניתן להגיש תביעה נוספת – לקבלת גמלת נכות. ניתן להגיש תביעה זו גם אם חוזרים לעבודה, וגם אליה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.
שימו לב: במסגרת בירור תביעה זו, הביטוח הלאומי מזמין את העובד שנפגע לוועדה רפואית מטעמו. מומלץ להיעזר בשירותיהם של עורכי דין תאונות עבודה הן כדי לארגן את כל המסמכים וחוות הדעת שיבהירו לחברי הוועדה את חומרת הפגיעה ואת הקשר שלה לתאונה, הן כדי להיערך נכון לוועדה – והן כדי שלא תצטרכו להתייצב לבדכם בוועדה. החוק מאפשר לכל מי שזומן לוועדה רפואית בנושא בירור זכאות לגמלת נכות להגיע עם עורך דין, ועורך הדין רשאי לענות על כל השאלות בשמו של האדם.
עם עו"ד תאונות עבודה הסיכוי לתשובה חיובית עולה במידה משמעותית. בכל מקרה ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית ואף לפנות לעזרת בית דין אזורי לעבודה (בסוגיות משפטיות ולא רפואיות) – כשבמקרים אלה מתעצמת החשיבות של ליווי צמוד של עורכי דין מיומנים ונחושים.
באילו מקרים עורכי דין תאונות עבודה ממליצים על הליכים מול המעסיק?
במקרים שבהם תאונת העבודה היא תוצאה של רשלנות המעסיק, ניתן לתבוע אותו (או את חברת הביטוח שלו) בלי קשר להליכים מול המוסד לביטוח לאומי.
חשוב להדגיש כי נדרשת הוכחה חד-משמעית שמדובר במחדל, הפרת חובה מצד המעסיק או רשלנות, כך שניתן היה למנוע את התאונה. כמו כן יש צורך להוכיח זיקה הדוקה בין הנזקים שנגרמו לעובד לבין התאונה והרשלנות, וכן שהוא עצמו לא נהג ברשלנות או הסתכן מרצונו החופשי. עורכי דין מומחים לתאונות עבודה מסייעים להוכיח את כל הנ"ל, ועוד קודם לכן מחויבים להפגין יושרה מלאה – ולהמליץ על הליכים מול המעסיק לרבות הגשת תביעה לבית המשפט רק אם הנסיבות אכן מצדיקות זאת (כלומר ישנה היתכנות אמיתית לקבלת פיצויים).
גובה הפיצויים בתביעות נזיקין מסוג זה נקבע בהתאם לפרמטרים רבים: גיל העובד (שמשפיע על היקף הפגיעה הכלכלית עקב הירידה בכושר ההשתכרות), ההכנסות לפני הפגיעה, חומרת הפגיעה, מידת הרשלנות ועוד. הסכומים שישלם הביטוח הלאומי יקוזזו מתוך הפיצויים הנ"ל.
מחויבות מלאה לעובד, בקיאות מקצועית ונחישות
גם ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי, גם ההתנהלות מול המעסיק וחברת הביטוח שלו וגם ההתנהלות מול חברת הביטוח של העובד (במקרים שבהם ניתן להפעיל פוליסה שמכסה מצב של אובדן כושר עבודה), מחייבת בקיאות מקצועית. כמו כן נדרשת מכל עורך דין תאונות עבודה אחריות רבה, שכן הפיצויים הם מרכיב הכרחי ביכולת של האדם להשתקם אחרי תאונה ולנהל שגרת חיים נטולת מגבלות ככל האפשר. עורכי הדין במשרד אימבר גולן פרטוש מקפידים על זמינות מרבית, מענה סבלני ומפורט בגובה העיניים לכל שאלה ובקשה, מחויבות מוחלטת לעובדים שעברו תאונה על כל המשתמע מכך וכן נחישות רבה. כל אלה מובילים לסיכוי גבוה במיוחד להגעה לתוצאות הרצויות ולמיצוי מלא של הזכויות.
עו"ד תאונות עבודה – שאלות ותשובות
האם תאונה במהלך הפסקה נחשבת לתאונת עבודה?
באופן עקרוני התשובה חיובית. יחד עם זאת המוסד לביטוח לאומי עלול להערים קשיים כשלא מדובר על תאונה שהתרחשה במהלך עבודה בפועל, כך שבמקרים אלה מומלץ במיוחד להיעזר בשירות של עו"ד תאונות עבודה מיומן.
האם תאונת דרכים בדרך לעבודה נחשבת לתאונת עבודה?
כן. תאונות בדרך אל מקום העבודה וממנו מוגדרות כתאונת עבודה. כלל זה חל על כל דרכי ההתניידות, כולל הולכי רגל.
האם פגיעה נפשית נחשבת לתאונת עבודה?
אם הפגיעה הנפשית היא תוצר של אירוע חד-פעמי שחורג משגרת העבודה, התשובה היא חיובית. לעומת זאת פגיעה נפשית עקב לחץ מתמשך לא מהווה תאונת עבודה. בכל מקרה על העובד להוכיח קשר ישיר והדוק בין האירוע שהתרחש במקום העבודה לבין הפגיעה הנפשית.
כיצד מחושבים דמי פגיעה?
תחילה מחושבת סך ההכנסה של העובד (בין אם הוא שכיר ובין אם הוא עצמאי) ב-3 החודשים שלפני החודש שבו התרחשה הפגיעה. את הסכום הזה מחלקים ב-90, וזהו שיעור דמי הפגיעה עבור כל יום שבו העובד לא יכול לעבוד. בנוסף ישנה תקרה של כ-1,110 ש"ח ליום, וכמו כן מקוזזים מדמי הפגיעה דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה.
באילו מקרים משלם המוסד לביטוח לאומי קצבה חודשית ובאילו מקרים מענק חד פעמי?
כשתאונת העבודה הובילה לנכות זמנית בשיעור של לפחות 9% – תשולם קצבה חודשית. במקרים של נכות לצמיתות, אם דרגת הנכות היא 9%-19.99%, משולם מענק חד-פעמי, ואם היא 20% ומעלה תשולם קצבה חודשית.
האם ישנה התיישנות על תאונות עבודה?
כן. תביעה לדמי פגיעה ניתן להגיש עד שנה ממועד התרחשות התאונה. תביעת לגמלת נכות ניתן להגיש גם במועד מאוחר יותר, אבל אם נקבעת קצבה חודשית תוכלו לקבל רטרואקטיבית קצבאות רק עבור 12 חודשים – כך שבכל מקרה ההמלצה היא להקים ולתבוע את זכויותיכם, רצוי בעזרת עו"ד תאונות עבודה עם ניסיון.
אתר https://embargp-law.co.il/
תמונה לעוה"ד אימבר גולן פרטוש צילום סטודיו אילן סימן טוב
כל הזכויות שמורות לעוה"ד אימבר גולן פרטוש Ⓒ
