תרבות.

Share on facebook
Share on email
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp

איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין הם המנהלים האמנותיים החדשים של פסטיבל ישראל!

מיכל ואעקנין ואיתי מאוטנר הם המנהלים החדשים של פסטיבל ישראל.

השניים, מהדמויות הבולטות בסצנת התרבות המקומית, קיבלו על עצמם את האתגר, כאשר לראשונה בתולדות הפסטיבל, הוא ינוהל אמנותית בצוותא.

ההחלטה לפעול יחד נובעת מתוך הבנה שחלק מהותי מהחשיבות של התרבות היא להציע מודלים של חשיבה והתנהגות המבקשים לקרוא תיגר על פרדיגמות ישנות. ההבנה שיש לפעול יחד, נובעת מרצון לשבור את ההגמוניה של מנהל בודד ולהציע מודל של עבודת צוות וחשיבה משותפים.

למאוטנר ניסיון רחב ועשיר. לואעקנין חיבור גדול לעשייה אמנותית עכשווית – יחד מהווים השניים "פאוור קאפל" שהשדה התרבותי המקומי טרם ראה.

איתי  מאוטנר ייסד וניהל אמנותית את עונת התרבות בירושלים/ פסטיבל מקודשת – שהפך תחת ניהולו האמנותי להיות אחד מגופי התרבות החשובים והמובילים בארץ. הוא רקח פסטיבלים ייחודים כגון "מתחת להר" – פסטיבל האמנות היחיד שהיה על וסביב להר הבית, "נקודת מגע" אירוע שוקק ומלא יצירה במוזיאון ישראל שאח"כ צוטט ושוכפל בלא מעט מוזיאונים אחרים בארץ, פסטיבל "בבית" שכולו הוקדש לעבודות תלויות מקום בתוך בתים פרטיים בעיר, "באלבסטה" חגיגה תרבותית רב חושית ולשונית בשוק מחנה יהודה, "אוטואוכל" עם אסף גרניט ועוד… בנוסף מאוטנר הוא אוצר ומנהל אמנותית את ערבי הפצ'ה קוצ'ה המתפוצצים מהצלחה, הגיש את תוכנית התרבות המדוברת "המכולה" בכאן 11, את ציפורי לילה שולפות בגל"צ, היה חלק מצוות האוצרות של הביאנלה לאמנות בתל אביב ועוד. הוא אבא לשנים ובין השאר מתרגל יוגה ערסלים…

מיכל ואעקנין נעה בתנועה מתמדת בין ניהול אמנותי ליצירה, וניהול אמנותי שהוא יצירה. היא  מתמחה ביצירת חווית אמנותיות השתתפותיות וטוטאליות כגון "ההיפך מחי" – מופע לילי לצופה יחיד במוזיאון הטבע בירושלים, או "טוק טוק" – אירוע אינטימי רב משתתפים בחדרי בית מלון. בין השנים 20182019 ניהלה אמנותית את פסטיבל מקודשת שהציע מאה אחוז הפקות מקור, בהן: "חלונות מתגשמים" – מיצב ארמון חלונות ענק שנעשה בשיתוף ולזכרו של האמן יורם אמיר ו"שלם" – קונצרט למאה נגנים מרחבי העיר שניגנו על כלים שבורים.

מיכל שותפה בקבוצת התיאטרון Puppet Cinema (היום אנסמבל עיתים), ובקבוצת המחקר "אביסו" אשר משתתפיה חירשים ומטרתם יצירת שפה תיאטרלית המבוססת על שפת הסימנים.

הסרט הדוקומנטרי שיצרה עם יובל המאירי "אני חושב שזה הכי קרוב לאיך שהצילום נראה" זכה בפסטיבל סאנדנס 2014). בשנה האחרונה הינה שותפה להקמת קרן ע"ש יואב בראל הפועלת לקידום שיח על ועם אמנות. מיכל היא אם טרייה ביותר, חובבת טקסים מומצאים ונסיעות הלוך ושוב על קו 405. 

איל שר, מנכ"ל פסטיבל ישראל- "אני נרגש ומלא ציפייה לקראת העבודה עם מיכל ואיתי, שאת שניהם אני מכיר אישית ומוקיר מקצועית. אחת המילים המרכזיות המובילה אותי ואותם בהרפתקה החדשה הזו היא סקרנות – סקרנות לתצורות אמנותיות חדשות, סקרנות לפסטיבל עם אופי וסטייל אחר וסקרנות לעבודת צוות ולאיחוד כוחות ומוחות – מצרך שאנחנו כל כך צריכים בעת הזו. כל הצוות ואני  באנרגיות מתפרצות לקראת המסע המשותף שלפנינו! "

צילום: יאיר מיוחס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים נוספים

ושימחת בחגיך.

תלמידות אולפנת בני עקיבא נריה יצאו ביוזמה מקורית לקראת שמחת תורה. הן הכינו וארזו 2000 שקיות הפתעה לילדי האזור ומכרו אותן לבתי

קרא עוד »

פגישה שכזאת.

תאמינו או לא, אבל 70 שנה מלאו ללהקת הנח"ל הוותיקה שהתקיים בפסטיבל יצירה ישראלית בבנימינה. כ-1000 איש התרגשו מהאיחוד של בוגרי להקת

קרא עוד »