תומריקו שלי!!
עוד מעט נדליק נר של חנוכה. והפעם לא את הנר נשמה ,כי אתה תמיד בליבנו ובנשמתנו.
אני אשים כיסא גם בשבילך גיבור שלי.איך הפכת מחייל לחלל.איך נלחמת בגבורה כמו המכבים. עד כלות. הלב נשרף מגעגועים , ואין נחמה.מנסה ומנסה, לא רוצה לשמוע כלום רק עוד פעם אחת סבתוש מה קורה? לראות אותך עוד רגע ,עוד מבט, עוד חיבוק ונשיקה, לחוש אותך ולו לרגע.
לא מאמינה כמעט חודש שאתה חלל גיבור של צבא ההגנה לישראל , ואין מרגוע לנפש.הלב עומד להתפוצץ שורף לי שורף לי. על ידי חקוקה השבת הארורה שלעולם תישאר שחורה משחור.ואני משתדלת להיות גיבורה לא כמוך אבל כאילו. הסרטונים והתמונות שמקבלים מראים כמה היית מאושר, לוחם שלנו, תמיד מוקף בבנות,בחברים, סטנדאפיסט, אני מצדיעה לך תומריקו שלי, המפקד האהוב,שהסיפורים עליך לא מפתיעים.תמיד מתנדב, תמיד רץ. לאן אתה רץ לאן ?יש לך עוד זמן .אבל כנראה שאלוהים באמת לוקח אליו את הטובים.לקח. הפי חנוכה גיבור שלי. המילים שמשה פרץ שר בקולו המלטף מרסקות אותי שוב ושוב. אז הנה שמתי שוב כי את המנגינה הזו באמת שאי אפשר להפסיק!!
