קרדיט תמונה: עופר בלאנק

הווא ז'ה (הנה הוא בא) 
מחזה מוזיקלי על סיפור חייו של הבאבא סאלי

עם פיוטי משפחת אבו חצירא ללחניו של שלמה בר (החוגג 80)
ובביצועו בליווי נגנים
לסרטון
יעלה בהצגה חגיגית במסגרת
פסטיבל "מעגלים" 2023 תיאטרון משנה עולם ע"ש שרה נורמן
מבית תיאטרון "פסיק" הירושלמי

מנהל אמנותי אסי שמעוני

כתיבה ובימוי: עוזי ביטון | ניהול מוזיקלי, לחן ושירה: שלמה בר |עיבוד מוזיקלי: שלמה בר ועדן גיאת |פיוטים: צדיקי משפחת אבוחצירא, רבי ישראל נאג'רה, גבי בן-שימחון, רפאל בן-מאיר הכהן | ניהול אמנותי: שמואל הדג'ס | ייעוץ אמנותי: אסי שמעוני | שחקנים: ירדן באומהפט, חביב מזרחי, אריה האיתן, דודי גורדון, שיר חדש חוטר | שירה: שלמה בר | נגנים: שלמה בר, עדן גיאת, אליהו דגמי | עיצוב וביצוע תלבושות: אילת סטולר לוי | ביצוע תפאורה: דניאל לב ופארן הדג'ס | עיצוב תאורה: שמואל הדג'ס ויהודה ספקטור | תפעול במה: דניאל לב ואלכסנדר יוניברג | הפקה: אפרת טסלר | צלם סטילס: עופר בלאנק | צילום ועריכת וידיאו: אופיר דרעי.

ביום חמישי 21.12 בשעה 20:00
מחיר כרטיס להצגה: 10₪.
בית מזי"א מסילת ישרים 18 ירושלים  בטל. 058-7789865

ההצגה החדשה של תיאטרון מספרת את סיפור חייו של הרב ישראל אבו חצירא, הבאבא סאלי- וכיצד הפך איש צעיר וצנוע מאיזור ספאר במרוקו, להיות אחת הדמויות המוכרות ביותר בקרב העם היהודי בארץ ובגולה."הבאבא סאלי הוא בעל התפילה", אומר הבמאי עוזי ביטון. "הוא היה מתפלל בעבור אנשים, והוא נגע באנשים באופן אישי. והוא חי בצניעות וסגפנות. הוא עשה זאת כי האנשים ביקשו זאת ממנו, הוא לא חיפש כבוד או קהל."

הבאבא סאלי ואחיו: דויד הבכור ויצחק הצעיר ("באבא חאקי") הנהיגו קהילה של אלפי יהודים באיזור גדול במרוקו – איזור תאפילאלת, שהשתרע בין האטלס לסהרה. הם דאגו להם לכל צרכיהם מבחינת דת השכלה, רווחה וקשר עם השלטונות.
ב1919 פרץ במרוקו מרד של המובלמים על הכיבוש הצרפתי, אלה האשימו את היהודים בשיתוף פעולה עם הצרפתים, הם החלו לקבץ את היהודים יחד ולהתיר את דמם.

האחים אבוחצירא מילטו את היהודים מהאיזור, כשהאח דויד משלם על כך בחייו.
כך התפרקה הקהילה ועברה לאיזורים אחרים במרוקו, אלג׳יר, טוניס ועוד.
ההצגה מספרת את הסיפור הדרמטי של התפרקות הקהילה הזו, ועל פעילותם של האחים ישראל ויצחק לשמור על פזורות קהילתם, במרוקו ובתפוצות.
הבאבא סאלי נע בין מרוקו, ישראל, טוניס וצרפת, ודאג לכך שאנשיו יוכלו לשמור את מצוות היהדות.
ב1951 לאחר שהתיישב בארץ הציעו לו יצחק בן צבי ודוד בן גוריון להיות הראשון לציון. הבאבא סאלי העדיף לחזור למרוקו, עד שאחרוני קהילתו עזבו אותה, ואז עלה אחריה ולאחר כמה שנים, ב1964 השתקע בנתיבות.
עם זאת אחיו יצחק, הבאבא חאקי, החליט אז להשאר בארץ והיה לרב של רמלה לוד.

ההצגה עוברת דרך תחנות חייו של הבאבא סאלי  ושזורים בה הפיוטים של צדיקי משפחת אבוחצירא, המושרים על-ידי שלמה בר והשחקנים.

"זהו סיפור שלא סופר, על ציונות יהודי מרוקו – הפרעות, האמונה ומסירות הנפש"" אומר הבמאי עוזי ביטון. "סיפורה רלבנטי יותר מהרבה חומרים שלומדים היום בבתי הספר"

ההצגה היא פרי שיתוף פעולה של שלמה בר ותיאטרון "פסיק".
שלמה בר בן גוזי נולד ברבאט, מרוקו, בשנת 1943. עלה לארץ בשנת 1949 למעברת באר יעקב.

לשלמה יותר מ-45 שנות יצירה ופעילות בתרבות העברית והמוזיקה הישראלית, המשלבות דבקות בשפה העברית ובלחנים מקוריים תוך מיזוג תרבויות מזרח ומערב במקצבים ובכלי המוזיקה המיוחדים שאיתם הוא פועל ויוצר.

מהות השירה העברית המולחנת, נוהג שלמה לומר, היא לשרת את השפה העברית ולשמש חוליה בשלשלת הדורות של העם היהודי, תרבותו ובשורתו לעולם. שירה הנובעת מתפיסה כזאת, מבטאת "זמן מלא", ומכילה עבר, הווה ועתיד בעת ובעונה אחת. .

שלמה הוא מייסד "הברירה הטבעית"; הוא המוזיקאי הראשון בתרבות הישראלית ששילב בין כלים מזרחיים למערביים, ובכך יצר סגנון חדש עוד לפני שהמושג "מוזיקת עולם" היה קיים. בכך היה פורץ דרך גם בתהליך קירוב הלבבות בחברה הישראלית על קטביה.

זוכה פרס שר החינוך ליוצרים בתרבות היהודית על מפעל חיים, פרס אקו"ם על מפעל חיים, פרס אמ"י על מפעל חיים, חתן תאטרון ענבל לשם כבוד, בעל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן גוריון ומטעם מכון ויצמן למדע.

על הפסטיבל כולו:

פסטיבל "מעגלים" 2023- שנדחה מאוקטובר
יקיים חלק מההצגות
בפני קהל מפונים בירושלים ות"א
ואת היתר במחיר סמלי

מחזמר שהוא סיפור חייו של הבאבא סאלי עם מוזיקה מקורית של שלמה בר איש "הברירה הטבעית" בחגיגות ה 80 שלו!
מונולוג נוקב ונוגע ללב שכתב צעיר שאובחן עם סרטן לבלב
ויש לו מה להגיד על החיים;
איך מדברים על התאבדויות במשפחה?; סיפורה של השוטרת הליצנית אז-אולי, שמחלקת מדבקות של לבבות ברחבי ירושלים;

10 הצגות חדשות, מקוריות, מפתיעות, נועזות ובעלות מסרים חברתיים יעלו במסגרת:
פסטיבל "מעגלים" 2023

ע"ש שרה נורמן
מבית תיאטרון "פסיק" הירושלמי – תיאטרון חברתי משנה עולם

הפסטיבל יתקיים זו השנה השנייה ברציפות בבית מזי"א לתיאטרון בירושלים
ובמלונות בהם שוהים מפוני העוטף

בין התאריכים 18-21/12.

מנהל אמנותי אסי שמעוני

"מעגלים" הוא פסטיבל תיאטרון, המעלה הפקות מקור, אשר העוסקות בנושאי ליבה של הנעה לפעולה חיובית למען חברה, מדינה ועולם טובים יותר.

להגדיל את האור

בפסטיבל, אשר מתקיים בתמיכת עיריית ירושלים, משרד החינוך והתרבות ובית מזיא לתיאטרון, יוצגו מגוון מחזות העוסקים בנושאים המתאימים לרוח הפסטיבל, כשכל הצגה תלווה בפעילות מעטפת משמעותית הכוללת שיח, הרצאה, מפגש או סדנה בנושא שמציפה ההצגה. פסטיבל “מעגלים” מעניק חוויה ייחודית לקהל בזכות מעגלי השיח לאחר כל הצגה, ועל כך גם שמו. "על אף שהסוגיות שעולות בהצגות הינן קשות לעתים, אנחנו מדברים תמיד על נקודות האור, החוזק, על המאחד והמקרב, להבין איך מגדילים את האור בחברה הישראלית דווקא בימים לא פשוטים אלה", אומרת רוני ביטון המפיקה את הפסטיבל.

תיאטרון "פסיק"

תיאטרון "פסיק" הוא תיאטרון ירושלמי, שהוקם בשנת 1997 על-ידי שלושה בוגרים של הסטודיו הירושלמי למשחק מייסודו של ניסן נתיב: עוזי ביטון, שמואל הדג'ס ואסי שמעוני, בנו של יצחק שמעוני ז"ל, איש הרדיו, מראשוני הטלוויזיה הישראלית ומי שהיה מוכר כמנחה חידונים מוביל.

הפסטיבל קרוי על שמה של שרה נורמן ז"ל, אשת תיאטרון וחינוך מוערכת, אשר ניהלה את המרכז ע"ש נורית קציר בין השנים 1984-2010. במהלך שנותיה עסקה בקידום התיאטרון והדרמה ככלי חינוכי לאוכלוסיות השונות בעיר והעמידה דורות של תלמידים ושחקנים.

מחיר כרטיס להצגה: 10 ₪. רכישת כרטיסים באתר תיאטרון פסיק  או בטל. 058-7789865

הפקות הפסטיבל:

הווא ז'ה – סיפור חייו של הבאבא סאלי

מחזה מוזיקלי המעלה את סיפורה של ציונות יהודי מרוקו, דרך סיפור חייו של הצדיק רבי ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי. ההצגה עוברת דרך תחנות חייו של הצדיק ושזורים בה הפיוטים של צדיקי משפחת אבוחצירא, המושרים על-ידי שלמה בר והשחקנים. ההצגה מספרת סיפור שלא סופר, על ציונות יהודי מרוקו – הפרעות, האמונה ומסירות הנפש. ההצגה הנה פרי שיתוף פעולה של שלמה בר ותיאטרון "פסיק".
כתיבה ובימוי: עוזי ביטון |ניהול מוזיקלי, לחן ושירה: שלמה בר |עיבוד מוזיקלי: שלמה בר ועדן גיאת |פיוטים: צדיקי משפחת אבוחצירא, רבי ישראל נאג'רה, גבי בן-שימחון, רפאל בן-מאיר הכהן | ניהול אמנותי: שמואל הדג'ס | ייעוץ אמנותי: אסי שמעוני | שחקנים: ירדן באומהפט, חביב מזרחי, אריה האיתן, דודי גורדון, שיר חדש חוטר | שירה: שלמה בר | נגנים: שלמה בר, עדן גיאת, אליהו דגמי | עיצוב תפאורה: מושיק יוסיפוב | עיצוב וביצוע תלבושות: אילת סטולר לוי | ביצוע תפאורה: דניאל לב ופארן הדג'ס | עיצוב תאורה: שמואל הדג'ס ויהודה ספקטור | תפעול במה: דניאל לב ואלכסנדר יוניברג | הפקה: אפרת טסלר | צלם סטילס: עופר בלאנק | צילום ועריכת וידיאו: אופיר דרעי.

הביצית הטובה שלי – בכורה

תמר רוצה להיות אמא. יש לה שתי בעיות קטנות- אין לה בן זוג ואין לה זמן, מה שמצריך ממנה תעצומות נפש גדולות. היא לא הראשונה. זה מתחיל באימותינו הקדומות שהיו עקרות, ועד נשים כיום שמתמודדות עם קשיים החל ממציאת זוגיות ועד להבאת ילד לעולם. למרות התפתחות הרפואה, גם בימינו, נדרשת אמונה חזקה, לא פחות מזו שנדרשה לאימותינו.
במאית ומחזאית: לימור גינזבורג | ליווי אמנותי: נעם המאירי | מוזיקה: ורד דקל | שחקנים מיכל רובין ויפתח קמינר | מעצבת תפאורה – גילי גודיאנו.

איבדנו את זה – בכורה

איך מדברים על התאבדות? של אדם, של קרוב משפחה, של חברה, של עם? בורחים. רני ועמית לוקחים את סיפורי ההתאבדות המשפחתיים שלהם, כורכים יחדיו (כמו מצה, חרוסת ומרור) עם המציאות החברתית, ומוצאים את עצמם בלב הקונפליקט הישראלי, נעים בין הומור ועצב ובין ייאוש לתקווה, בין אבסורד להגיון.
כתיבה: עמית ארז | שחקנית יוצרת: רני נגר | בימוי ודרמטורגיה: נעמה הורביץ | משחק: שרון וייסברט | מוזיקה: אורי אהרון.
לאחר ההצגה יתקיים שיח עם רני ועמית, שחקנים ויוצרי ההצגה, שנכתבה בעקבות סיפורם האישי.

גבירתי ראש הממשלה

שקד, חיילת עם בעיית מוטיבציה, לא מאמינה ביכולתה להשפיע במסגרת הצבאית. היא מקבלת משימה להכין מצגת על גולדה מאיר. שקד נשאבת לסיפור חייה המרתק של אחת הנשים החזקות בתנועה הציונית. דרך הדמויות המרכזיות בחייה מילדות ועד הנהגת המדינה, נחשף סיפורה של אישה חזקה, מנהיגה, מובילה ומעצבת מרכזית במדינת ישראל. סיפורה של גולדה הוא גם סיפורה של מדינת ישראל, ודמותה המרתקת מהווה דוגמה ומופת לעוצמה ולהעצמה נשית. היא משפיעה על שקד ומשנה את תפיסת עולמה ומחזקת את המוטיבציה שלה לשירות משמעותי בצה"ל.
מחזאי ובמאי: שמואל הדג'ס | שותפה לכתיבה ושחקנית: שירלי לוי | דרמטורגיה: עוזי ביטון | הדרכת שחקנית: אסי שמעוני| תפאורה: ודים ביילי | וידאו ארט: מתן ברוכים | מוזיקה: אייל אוברמן.

כן כן לא לא – בכורה

קומדיית אבסורד מוזיקלית המאתגרת באופן מקורי ומצחיק מוסכמות חברתיות, משפחתיות וזוגיות. זהו סיפורה של אביגיל, שמחליטה להחזיר לקשר את הוריה ולאחות בינה ובינם את הקרעים. בדרכה להשלים עימם, אביגיל מתמודדת עם אביה הפוסט טראומטי, אמה הנוירוטית ואקס צרפתי פרוע שחוזר לחייהם. רק כאשר אביגיל מביטה אל תוך לבה, היא מצליחה להתפייס עם עצמה ולקבל את הוריה.
מחזה, בימוי והלחנה – יונתן פרץ | עיצוב במה ותלבושות – רויטל טבע | שחקנים – ג'וש שגיא, הדר לוין, רות וייל, יונתן מינץ.

חיה להפליא

"לולה, החומרים שאת כותבת על התקופה של המחלה נורא מצחיקים. בסוף ייאסף מהם אחלה חומר מצחיק". ככה אמרה לי אמא שלי כמה חודשים לפני שנפטרה.
רציתי לעשות מזה הצגה עם אחלה חומר מצחיק. וגם כואב. וקצר.
כי החיים גם כואבים וקצרים.
איך גם כואבים וגם קצרים?! זאת משוואה שאני לא מצליחה להבין…
במסע מוזיקלי קומי-דרמטי עולים זיכרונות, שיחות של אמא ובת רגע לפני הפרידה ועד ההתמודדות שאחריה. משפחה של דמויות צבעוניות בגילום שחקנית אחת המתמודדת עם הריק שנפער.
הצגה אישית הנוגעת בחיים של כולנו, על קשר נצחי שיש בו הומור, חיים, מוות ומעל הכול – אהבה.
לאחר ההצגה יתקיים שיח עם השחקנית והיוצרת
בימוי, כתיבה, לחנים ומשחק: אילה דנגור | ליווי אמנותי: נורית דרימר | מנהל הצגה ומפיק בפועל: דן יהודה | תנועה: רן בן דרור | מעצב תאורה: גיא גלילי | עיבוד מוזיקלי: טל גמליאלי | תלבושות: חן הוד | עריכת סאונד והקלטה: יואב גרשון | מנהל הפקה: עירן פיטוסי.

פטור מתור

שאול, אדם נורמלי ושיגרתי, אך אינו מרוצה מחייו. בפגישה מפתיעה עם נעמה (שדה יפהפייה, אמו של ראש השדים, אשמדאי) הוא מקבל הצעה שתשנה את חייו. האם ההצעה הייתה כדאית? נראה שהתשובה תלויה במבט של כל אחד על חייו ועל המוות המחכה לו. מחזה אישי בן 30 דקות, לאחריו תתקיים שיחה פתוחה בהנחיית המחבר, פבלו. אורך האירוע הכולל הוא כ-50 דקות.
מילים לשיר "הקרנף והנמלה": פבלו גולדמן וניסים הראל | לחן: תומר בראייר | שחקנים: לנה גולדמן, תומר בראייר | במאי: אסי שמעוני.
לצחוק למוות בעיניים – הסיפור שמאחורי הסיפור
בני הזוג הצעירים פבלו ולנה גולדמן הגיעו לפני חודשים מספר ללמוד יחד משחק בתיאטרון "פסיק" – חלום שטיפחו שניהם, וכעת היה הזמן שלהם להגשים. אולם, תוך זמן קצר אובחן פבלו עם סרטן בלבלב. פבלו החליט לצחוק למוות בעיניים: הוא כתב מונולוג נוקב, שנון, חזק וגם מצחיק – שכל מי ששומע אותו לא יוכל להישאר אדיש. אסי שמעוני החליט לקחת את המונולוג הזה כפרויקט בימוי אישי, "כי חשוב כל כך לשמוע  מה יש לאיש המיוחד הזה לומר לו, לכם, לכולנו".

השוטרת אז- אולי
במופע ייחודי לתושבי הדרום והצפון המתארחים במלונות בירושלים

השוטרת אז-אולי היא דמות שנולדה בירושלים, בשלהי הקורונה, בקיץ 2020. אולמות התיאטרון היו סגורים והתיאטרון הראשי הפך להיות הרחוב. בתור שוטרת ליצנית יחידה היא הקימה את משטרת ישר-אל הלב, ויצאה לחלק מדבקות לב ולהתחבר לכמה שיותר לבבות פועמים ברחבי העיר (עיר שהיא בעצמה לב). המסע הזה נמשך מאז, במשמרות קבועות, כבר שלוש שנים! עם לב שמתאמן בלהיות פתוח, היא מביאה שפה של הומור וחיבור באירועים שבהם נוכחת שפה של כוח ופירוד. "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" (שיר השירים). כעת היא חוזרת לאולמות התיאטרון עם 'קורס צוערים 23' – מופע אינטראקטיבי לקהל הרחב שבו היא משתפת סיפורים ממסעותיה בירושלים, ומדגימה בחמישה שלבלבים עקרונות לבביים שפיתחה ככלים שאיתם אפשר לשרת ולהשפיע בטוב על מפגשים של החיים..

צו הריסה- הצגה סגורה לתושבי שדרות וקרית שמונה המתארחים בת"א

ההצגה מספרת על קהילה הנפגשת בבית כנסת ייחודי, אשר משלב בין כל העדות והמנהגים, אך למרות עברו המפואר, כרגע הוא מט ליפול. יום אחד הם מקבלים צו הריסה לבית הכנסת. העניינים מסתבכים, אך לפתע מתברר שכל החיים הם סבטקסט אחד גדול ולא מה שנראה מבחוץ הוא למעשה הבעיה האמיתית. ההצגה שהיא לעתים קומית ולעתים דרמטית, חודרת לצופים עמוק ללב ומאירה נקודות רבות למחשבה. היא מתאימה לכל אדם מנעורים ועד זקנה. הדמויות בהצגה שונות לגמרי זו מזו. הדיאלוג והדינמיקה בינהן יוצרים מצבים קומים ודרמטיים. הם עוברים תהליכים הסוללים עבורם דרך לתיקון – עד לסיום המרגש והמפתיע. ההצגה מלאה בהומור ועניין ומעוררת הזדהות רבה בקרב הצופים.
שחקנים: ארנון אלגד, דב קיראון, משה יחיאל, שי ויזל | בימוי: אדם פרופ | בימוי וכתיבה: תדהר יששכר | עיצוב אמנותי: למה צים | עיצוב תפאורה: הושע ויזל | כתיבה נוספת: דב קיראון. בהפקת בית הספר לקולנוע יהודי ותיאטרון "חברותא".

גוף בקופסה גדולה – סיפור מחול בשלושה קולות

"גוף בקופסה גדולה" הינו ערב מחול יחיד, המורכב משלושה סיפורים. מספרת יעל הרמתי: "בערב זה אני מביאה לידי ביטויי את הניסיון ואת החוויות שצברתי במחיצת אוכלוסיות שונות איתן עבדתי ועודני עובדת. הערב מורכב משלושה סיפורים שמנסים לקרב אותי ואת הצופה אל עולמן הפנימי של הדמויות שבחיי היום-יום הינן נאלמות ושקופות. המפגש עם אנשים אלו פתח בתוכי חלון לעולמות חדשים. כשחיברתי את 'גוף בקופסה גדולה', נוכחתי לדעת שבמפגש עם אוכלוסיות אלה אני נפגשת עם רגשותיי שלי. חשבתי שכל אחד מאיתנו שונה ומיוחד. לפעמים אנחנו מפחדים מהאחר ורוצים לחיות לפי סדר מוסכם ומקובל מראש, שאינו מתאים לאנשים רבים. במופע אני מנסה להכיר את המקומות הפנימיים, את האנשים האחרים, את האחר בתוכי ולאהוב את זה".
כוריאוגרפיה, כתיבה וביצוע  – יעל הרמתי.

במשקפיים של בגין

מני, נער בגיל ההתבגרות חווה הצקות מחבריו על שמו "העתיק". לאחר אירוע קיצוני בבית הספר, מחליט הנער לברר מדוע סבו התעקש ובחר את שמו.
מני מגיע לביתו של סבו ומוצא מזוודה ישנה ובתוכה פריטים מסתוריים באמצעות פריטים אלו יוצא מני למסע החולף בין תחנות חייו של אחד מגדולי מנהיגי האומה שעל שמו הוא נקרא .
התעלומה שרדפה אותו שנים סוף סוף נפתרת לאחר גילוי מסעיר על הקשר בין סבו לראש הממשלה ה-6 של מדינת ישראל- מנחם בגין.

מחזה ובימוי: חביב מזרחי
שחקן: ירדן באומהפט
ניהול אומנותי: שמואל הדג'ס
מפיקה: חיה ישראלי
תפאורה ותלבושות: מחלקה אומנותית פסיק

לוח המופעים:

18/12

חיה להפליא – בשעה 20:00

איבדנו את זה – בשעות:  18:00 + 20:00

צו הריסה – בשעה 20:30

19/12

פטור מתור – בשעות:  18:00 + 20:00

כן כן לא לא – בשעות:  18:00 + 20:00

במשקפיים של בגין- בשעות: 18:00 + 20:00

20/12

גבירתי ראש הממשלה – בשעות:  18:00 + 20:00

הביצית הטובה שלי – בשעות:  18:30 + 20:30

גוף בקופסה גדולה – סיפור מחול בשלושה קולות – בשעה 20:00

21/12

הווא ז'ה – סיפור חייו של הבאבא סאלי – בשעה 20:00

לפרטים נוספים: הילה קומם 052-3534666